ספרציה ואינדיבידואציה

בשלב ההתקרבות מחדש שמתואר בתיאוריה של מאהלר, אשר מתרחש בגיל 14-24 חודשים, התינוק מתקרב שוב לאם לאחר שהתרחק ממנה בשלב האימון והתנהג כאילו אינו זקוק לה.

הוא מודע לנפרדות שלו מהאם אך נראה שיש לו שאיפה לחזור למצב הסימביוטי בגלל מספר סיבות(למשל חרדת פרידה). יש חשש רב מהספרציה!

לעומת זאת, בשלב הזה קיים גם הרצון של הילד להמשיך בתהליך הספרציה-אינדיבידואציה למרות הקשיים.

ניתן לטעון שקיים דמיון מסוים בין שלב ההתקרבות מחדש לגיל ההתבגרות.

הן בשלב ההתקרבות מחדש והן בגיל ההתבגרות ניראה שקיים רצון לעצמאות.

הדרישה לעצמאות נובעת בשני המקרים מהיכולות שנרכשו בשלבים הקודמים ומרצון לגיבוש זהות אישית

לעומת זאת קיימים גם מספר הבדלים בין שלב ההתקרבות מחדש לגיל ההתבגרות.

למשל, בגיל ההתבגרות אין כאב על אובדן קרבה טוטאלית לאם, כמו שהיה בשלב הספרציה והאינדיבידואציה. כלומר שהחשש מהספרציה אינו גדול ככ כמו בגיל הרך
הקרבה הטוטאלית לאם אבדה זמן רב קודם לכן (מלבד במקרים קיצוניים), והפחד מהתרחקות נובע מדברים אחרים כמו חוסר בטחון ואמונה עצמית.

סוגי התקשרות

הפסיכולוג בולבי בנה את תיאוריית ההתקשרות שלו ובתוכה חילק את ההתקשרות לכמה סוגים.
התקשרות בטוחה- התקשרות בה התינוק מרגיש בטוח לחקור את העולם וסומך על הדמות המטפלת שלו.
התקשרות חרדה מתנגדת- התקשרות בה התינוק מתקשה להפרד מהוריו וחושש מבני אדם ומצבים חדשים.
הסיבה לכך שהוא אינו סומך על הדמות המטפלת שתסייע לו ולכן פיתח סוג התקשרות כזה שיכול לגרום לבעיות פסיכולוגית בהמשך.
התקשרות חרדה נמנעת היא מצב בו התינוק נפרד מהמטפל בקלות אך מראה כלפיו סימנים אמביוולינטיים כשהוא חוזר אליו.
מידע נוסף על פסיכולוגיה דינמית ניתן למצוא כאן.

התיאוריה על התודעה

במהלך ההתפתחות בתקופת גיל הגין בונים הילדים תיאוריה על תודעתו של האדם.
לפי התיאוריה של הפסיכולוג ההתפתחותי פלוואל, התהליך של הבנה מלאה של התודעה מתרחש תוך חמישה שלבים:

השלב הראשון הוא היכולת להבין שתודעה קיימת.
בגיל מסויים אנשים אינם מבינים שקיים דבר כמו תודעה(חרף היכולת להבחין בין חפצים לבין יצורים עם תודעה).
השלב השני הוא ההבנה שלתודעה יש קשר לעולם שבחוץ, שהיא מושפעת ממנו ומשפיעה עליו.
השלב השני מהווה התקדמות ניכרת בחשיבתם של הילדים.
בשלב השלישי מבינים שהתודעה נפרדת ושונה מן העולם הפיזי.
למשל, הידיעה שמפלצות שנמצאות בתודעה אינן בהכרח נמצאות בעולם האמיתי.
בשלב הרביעי מבינים שהתודעה יכולה לייצג בצורה מדוייקת או מדוייקת פחות אובייקטים ואירועים.
בשלב האחרון של התפתחות התיאוריה על התודעה מבינים הילדים שהתודעה מפרשת באת המציאות וההתנסויות הרגשיות.

כל מיני מגבלות קוגניטיביות יכולות למנוע את התפתחות התודעה ונראה שהתודעה מתפתחת במקביל ליכולות אחרות.

מגבלות קוגניטיביות בגיל הגן

בגיל הגן למרות ההתפתחות המהירה ישנם מספר מגבלות קוגניטיביות בילדים אלו שמותירים אותם מעט מאחור מהאספקט הזה בהתפתחות.

להלן רשימה של כמה מהם עליהם דיבר התיאורטיקן זאן פיאז'ה במסגרת המחקרים שערך:

מרכוז- נטייה להתייחס רק להיבט אחד בגירוי מסויים, דבר שפוגע ביכולת הסיווג.
למשל: חוסר יכולת למיין צורות גם לפי צורה וגם לפי צבע אלא רק לפי צורה או צבע.
אגוצנטריות- חוסר יכולת להבחין בקיום נקודת מבט שונה משל עצמו.
מבחינה קוגניטיבית הדבר אינו אפשרי.
מראית עין מול מציאות - נטייה להתייחס למראית העין במקום למציאות, חשיבה לא לוגית ולא מציאותית.